"נישואין (או גירושין) בבני אדם" מאת ורד קומיי – מטפלת זוגית ומשפחתית

עודכן ב: לפני 6 ימים

רבים חושבים שהצלחת הנישואין והימנעות מגירושין, היא הכימיה או ה'קליק' בין בני הזוג, מזל או גורל. לאלו כדאי לקרוא את המחקרים של פרופ' ג'ון גוטמן, פסיכולוג ומתמטיקאי מאוניברסיטת וושינגטון, מהבולטים ביותר בחקר הזוגיות בעשורים האחרונים. גוטמן עקב אחר זוגות נשואים רבים במשך 35 שנים עד היום וחיפש נוסחה מדעית לסוד הצלחת הנישואין או כישלונם - המביא לפרידה קשה והתמודדות עם גירושין.



בספר "7 עקרונות לנישואין" מתוארת תצפית בבני זוג מתווכחים אשר לפיה ניתן לנבא האם נישואיהם יצליחו או יעלו על שרטון ב- 15 השנים הבאות והם ייפרדו/יתגרשו.


הזוגות צולמו בוידיאו ע"י צוות החוקרים כשהם מתווכחים במשך 15 דקות על נושאים שהם רגילים לריב עליהם בחיי היומיום שלהם. בנוסף להבעות פניהם, נמדדו גם ערכים של הזעת גוף, לחץ דם וחום הגוף. כל הערכים שנצפו ונמדדו קודדו למספרים. הנוסחה המתמטית, שבנה גוטמן, מבוססת על ציונים מספריים, חיוביים או שליליים, של הבעות פניהם של בני הזוג, הערותיהם, פעולותיהם ותגובותיהם. לפי ניתוח הנתונים נבנה סגנון הוויכוח הייחודי של כל זוג וזוג, מה שגוטמן מכנה ה"DNA של היחסים שלהם"..


מה מאפיין ויכוחים של בני זוג שנישואיהם נועדו להצליח?


זוגות טובים, הם אלו שלמרות הוויכוח וחילוקי הדעות וחוסר הסכמה ביניהם שומרים עדיין על יחס חיובי אחד כלפי השני, מתייחסים בנימוס, בכבוד ובהערכה זה כלפי זה, מהנהנים בראשם לאות הקשבה ואישור לדברי בן זוגם למרות חוסר ההסכמה איתו. הם גם מסוגלים לצחוק ולגלות חיבה אחד לשני. גוטמן ציין כי "לציון חיובי גבוה זוכים מילים או מעשים שמעידים על אמפתיה, תמיכה או התעניינות במה שבן הזוג אומר בעניינים השנויים במחלוקת כאילו אומר "אני מבין אותך, מותק". הומור וחיבה הם שני הדברים החשובים ביותר.

זוגות אלו מזהים את השלב בו המריבה מידרדרת לפגיעות ועלבונות ולתחושות שליליות ויודעים לעצור אותה, הם ממנפים ריבים לשיפור היחסים לעומת זוגות שממשיכים לריב בעוצמה, בכעס, ובאלימות מילולית והיחסים מתדרדרים עד פירוק, פרידה וגירושין.


גוטמן ושותפיו גילו נוסחת פיוס שיכולה לנבא גירושין: "'נוסחת 1:5". חמישה "מחוות של הערכה כנה" על כל אירוע של "אמירה קשה/פוגענית", רצוי באותו היום. אצל זוגות חזקים ממש היחס הוא 1:20, אצל הזוגות שעתידים להתגרש נמצא פחות מ 1:5 וזה מסוכן. על קשיים צריך לעבוד מתוך הוקרה והערכה. אם פוגעים אחד בשני צריך לדעת איך לצאת מהפגיעה בצורה נבונה.


הבעות הפנים, שפת הגוף והמסרים הלא מילוליים הינם בין הגורמים המשמעותיים ביותר. לדוגמה, הבעה של בוז, אומר גוטמן, רואים כל הזמן אצל זוגות שעומדים להיפרד - ויש לה משקל עצום בנוסחה המתמטית שלנו. גם גלגול עיניים ואנחות בתגובה להערה של בן או בת הזוג הם התנהגויות שליליות בעלות משקל רב שעלולות להוביל לפרידה.


באותו מחקר נמצאו הבדלים מובהקים בין הזוגות שנישואיהם טובים לבין הזוגות שנפרדו והתמודדו עם גירושין - עפ"י התשובה לשאלה "איך הכרתם?" זוגות מאושרים גילו רוך וגעגועים לתקופת ההכרות, צחקו והחמיאו אחד לשני וזכרו את חווית ההכרות באופן חיובי. הם תיארו את החוויות לפרטי פרטים וחזרו שוב ושוב על המילים "אנחנו" ו"שלנו", מילים שמדגישות את תפיסת ה"ביחד" שלהם. זוגות לא מאושרים, שעתידים להתגרש, לא הרבו בפרטים ונזכרו דווקא ברגעים קטנים ושליליים. בני הזוג דברו כל אחד על הקשיים של עצמו בלי לראות את הקשיים של הקשר שלהם כזוג. סגנון דבורם אופיין במילים שהבליטו את חוסר החיבור ביניהם.


הנוסחה לנישואים מאושרים


מסקנות: הנוסחה לנישואים מאושרים היא:

  • לראות את הקשר הזוגי ואת ה"ביחד" הזוגי כבעל חשיבות מרובה.

  • לשמור על כבודו של בן הזוג ולגלות הערכה כלפיו גם כשמתגלעים ביניכם חילוקי דעות. להשתמש בהומור ולגלות חיבה ואמפטיה גם בשעת ויכוח.

  • לעשות הפרדה בין ההתנהגות המתסכלת של בן הזוג לבין האישיות שלו.

  • לראות את הדברים הטובים בבן הזוג, בצד ראיית התסכולים.

  • כשעולים הקונפליקטים הגורמים לתסכולים ולתחושות קשות יש להישאר בתוך הקשר, להמשיך להקשיב מתוך הלב, להבין את עולמו של בן הזוג כפי שהוא.

  • במקום למתוח ביקורת על בן הזוג ולהאשים אותו, לראות כיצד ניתן ליצור גשר איתו.

  • לעצור בזמן כשרואים שבמהלך מריבה הדברים מידרדרים למקומות הרסניים.

  • למצוא דרך של פיוס מתאימה ויציאה מהירה מתוך המריבה והוויכוחים.

  • לדבר על הקשר הזוגי תוך שימוש במילים של "ביחד", ברבים ולא ביחיד.

כן. זה לפעמים קשה. אך אם רוצים להצליח בנישואים ולהימנע מפרידה וגירושין, תתחילו לשנות את אופן הוויכוחים ביניכם, גם אם אתם צריכים לעשות את הדברים באופן מלאכותי. גם אם זה ייעשה בתחילה מזויף, אך בעקביות ובהתמדה, היחסים לבסוף ישתנו וייעשו מוצלחים הרבה יותר.