ניכור הורי הוא מונח המתאר מקרה התנכרות ילד לאחד מהוריו כתוצאה ממאבק גירושין בין ההורים, במהלכו הילד "תופס צד" בסכסוך באופן קיצוני, מזדהה באופן מוחלט עם אחד ההורים ומושפע ממנו, עד כדי ראיית ההורה האחר כדמות שלילית לחלוטין.
ההכפשה או ההסתה נגד "ההורה המנוכר" יכולים להתבצע ישירות אך גם באופן עקיף, כי הילד סופג את תחושותיו של "ההורה המנכר" והן הופכות לתחושותיו של הילד עצמו. ניכור הורי מתרחש לרוב במהלך הגירושין או לאחריהם, והוא יכול לנבוע מסיבות שונות, ביניהן הרצון לנקום או להפעיל לחץ על ההורה האחר להסכים לדרישות מסוימות.
ניכור הורי יכול לבוא לידי ביטוי בדרגות שונות. בשלבים מוקדמים הוא יכול להתבטא בוויכוחים והאשמות שיופנו כלפי ההורה המנוכר. בשלבים מתקדמים יותר ייתכנו הפגנות של חוסר כבוד כלפיו והימנעות מפגישות מעת לעת. בשלבים קיצוניים, הוא בא לידי ביטוי בחשדנות כלפיו ופחד ממנו, תלונות שווא נגד ההורה המנוכר, סירוב להיפגש איתו וניתוק הקשר עמו באופן מוחלט. הדבר עלול להוביל למחלוקות ופירוד בין הילדים לבין עצמם, כלומר בין הילד המתנכר לבין אחיו, אשר אינם שותפים להתנכרותו וממשיכים לשמור על קשר עם ההורה המנוכר.
במקרים של ניכור הורי, ואפילו כאשר עולה החשד שההורה האחר מנסה להכפיש ולהסית את הילדים, מומלץ לפנות ולהתייעץ בהקדם האפשרי עם עורך דין המתמחה בטיפול במקרים של ניכור הורי, בכדי להבין כיצד להתמודד באופן מיטבי עם המצב ולמנוע התדרדרות נוספת, ולבחון את כל האפשרויות לייצר תהליך של תיקון וריפוי. עורך דין מקצועי ומנוסה בתחום של ניכור הורי ינחה אתכם כיצד לנהוג מול הילדים ומול ההורה המנכר, ויפעל כנדרש מול בית המשפט . במקרים של ניכור הורי, הצד המסית לא יסכים לרוב להליך גישור, והדרך להתמודד עם המצב תהיה בין השאר להגיש תביעה משפטית.
ניתן וגם רצוי לשלב הדרכה או טיפול פסיכולוגי מתאים. המטרה המעשית היא כמובן חזרה לקיום מפגשים והסדרי שהות, אך ישנה גם מטרה רגשית והיא לייצר מחדש מערכת יחסים אוהבת, טובה וקרובה בין הילדים לבין ההורה.
תביעה משפטית במקרים של ניכור הורי
ניכור הורי נחשב בקרב רבים מאנשי רפואת הנפש כהתעללות פסיכולוגית בילד, אשר פוגעת אנושות ברווחתו האישית ובבריאותו הנפשית, ונראה שבתי המשפט כיום מקבלים יותר ויותר עמדה זו. בעבר, בתביעות למניעת ניכור הורי, המכונות גם "תביעות לחידוש קשר", בתי המשפט נהגו לקבל את טענת הילדים שהם אינם רוצים בקשר עם אחד ההורים. כיום, ישנה הבנה במערכת המשפט שבמקרים רבים ילדים מנתקים את הקשר עקב מניפולציות רגשיות שמופעלות עליהם על ידי ההורה האחר. בתביעות של ניכור הורי, השופטים נעזרים בין היתר בשירותי אנשי טיפול, כגון פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופקידי סעד, בכדי להבין האם הילד מתרחק מההורה מתוך רצון חופשי או עקב הסתה. כאשר בית המשפט מזהה מקרים כאלו, הוא פוסק באופן שמעדיף את "טובת הילד" על פני "רצון הילד", גם כאשר הילד טוען שהנתק נעשה מיוזמתו בלבד. במקרים מסוימים ניכור הורי משפיע על הכרעת בית המשפט בעניין המשמורת על הילד והסדרי השהות.
חשוב לציין שלא תמיד ניתוק קשר עם אחד ההורים יוגדר כניכור הורי. לדוגמה, במקרים בהם מוכח כי הופגנה אלימות כלפי הילד, פגיעה מינית או התעללות בו, בית המשפט יאפשר את הרחקת הילד מההורה הפוגעני. גם במקרים קיצוניים של נטישת הילד על ידי ההורה המנוכר יתכן ובית המשפט יבין את רצון הילד, אך זאת במקרים חריגים והכל תלוי בנסיבות.
במקרים בהם בית המשפט מקבל את טענת התביעה לניכור הורי, נקבעים אמצעי פיקוח ואכיפה של גורמים מקצועיים וכן טיפול פסיכו-משפטי תחת צו בית משפט. ההורה המסית מחויב להביא את הילד לטיפול בכדי להביא לחידוש הקשר. עקב המניפולציות הרגשיות שהופעלו על הילד ו'שטיפת המוח' שעבר, יש צורך בטיפול מסוג זה בכדי שיהיה אפשר להביא לשינוי ולהתקרבות להורה המנוכר. במקרים קשים יכול לנקוט בית המשפט בסנקציות כלפי ההורה המסית, דוגמת קנסות ואף מאסר.
המאמר לקוח מתוך האתר של עו"ד אורי דון יחייא
עמותת דאנא מציעה ייעוץ משפטי ו/או כלכלי ראשוני, וכן ליווי רגשי אישי לנשים וגברים בתהליכי פרידה או גירושין, או לאחריהם. אם אתם זקוקים לייעוץ, אוזן קשבת וכתף תומכת, צרו איתנו קשר.