חלוקת זמני שהות » זמני שהות ולא הסדרי ראייה


מאמר מתוך אתר הורות משותפת טובת הילד


זמני שהות ולא הסדרי ראייה – קיימים מטבעות לשון שגורים והגדרות שהשימוש בהן אוטומטי, בלא התייחסות למשמעותם, ולמסר הסמוי שהם מעבירים.


חלק משמעותי ממה שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו אנחנו מלמדים על ידי עצם התנהלותנו, הציפיות שלנו, ועל ידי המילים בהן אנחנו בוחרים להשתמש.


אבל אנחנו לא רק מלמדים, אנחנו גם לומדים, כל הזמן. אנחנו קולטים ומאמצים תפיסות עולם שהחברה מעבירה לנו. ספציפית להורים בהליכי גירושים, גופי הרווחה ובתי המשפט הם דמויות סמכות בדיוק כפי שאנחנו ביחס לילדים שלנו. גופים ציבוריים והתקשורת גם הם נוטעים בנו גישות ועמדות מעצם השפה בה הם משתמשים.


זמני שהות ולא הסדרי ראייה!

אחרי שההורים נפרדים צריך לארגן את הזמנים שהילדים נמצאים עם כל אחד מהם. המונח "הסדרי ראייה" היה בעבר מונח נפוץ ומקובל לזמנים בהם האב שוהה עם ילדיו לאחר פרידת ההורים. כשאנחנו מעניקים לאבא "הסדרי ראייה", אנחנו למעשה אומרים שהילדים שייכים לאמא, נמצאים אצל האמא, תמיד וכל הזמן – וכן, צריך למצוא איזה שהוא הסדר שגם האבא יראה את הילדים. בלי להתכוון, בצמד מילים, יצרנו שונות, יצרנו מעמדות – קבענו הורה אשר איתו הילדים נמצאים, והורה שמארגנים לו זמן עם הילדים, בדומה לאסירים בכלא.


המונח, בעקבות פועלנו, שונה ל "זמני שהות". חלוקת זמני השהות של הילד אצל ועם כל אחד מהוריו. קיים גם המונח "הסדרי שהות", בעיקר ברבני.


כאשר פרסמנו לאחרונה את הנושא בקבוצת הפייסבוק שלנו ענתה אשת מקצוע:


האמת שכשעבדתי פעם במשרד עורכי דין, יצא הגבר מפגישת גישור עם עיניים בורקות, דיברנו קצת ואמר לי שלא מבין למה הוא צריך הסדרי ראייה עם הילדה שלו, ושהוא מרגיש כאילו הוא בכלא. מודה שזה שבר לי את הלב. והמושג הזה בהחלט לא קיים אצלי בלקסיקון.

המלצה שלנו להורים המתגרשים: עורכי דין רבים עדיין משתמשים בפרסומים שלהם באתר, פייסבוק וכו' במונח הישן והצורם. מחפשים לקוחות והכסף עושה את שלו. פשוט לא לקחת אותם! יש מספיק עורכי דין טובים אשר מעודכנים במונחים, וגם יתייחסו אליכם בכבוד!

פתרון לעורכי הדין: מי שחשוב לו שיופיע המונח הישן בגלל גוגל, ירשום זאת באתר ובפרסומים כך: זמני שהות (לשעבר "הסדרי ראייה").

דרך נכונה לרישום חלוקת זמני השהות:

השלב השני בנושא הוא דרך רישום חלוקת זמני השהות: בפסקי הדין, בהסכמים אצל מגשרים, בתסקירים של הרווחה, רבים (הרגלים ישנים מהעבר) רושמים כיום רק את זמני השהות של הילדים עם האב. כלומר, שוב הנחת הבסיס היא שהילד אצל האמא 100% מהזמן, ולאחר שבדקנו מה "ניתן לתת לאב" נרשום רק את זמני השהות של הילדים עם האב. רישום שכזה השתרש מתקופות רחוקות ולצערנו נשאר. צורת רישום זו צורמת ואינה ראויה!


חשוב מאוד לרשום את הימים בהם הילד שוהה עם/בבית האם, והימים בהם הילד שוהה עם/בבית האב, כך ששני ההורים יזכו ליחס שווה. כאשר זמני השהות עם אחד מההורים מועטים ביותר, לרוב עם האב, ייתכן ורישום שכזה מיותר. אך במקרים "הרגילים" יש לרישום שכזה חשיבות. נציין שבתסקירים של הרווחה כך אמור להיות, יש הנחיה לנושא, אך חלק מהעו"סיות עדיין לא מקפידות ולכן חשוב לבקש. ראו כאן.


זמני שהות ולא הסדרי ראייה – הפעילות לשינוי:

לפני מספר שנים, בעקבות הרצאה בנושא באוניברסיטת חיפה על ידי רותי דניאל, משרד הרווחה אימץ נושא זה ועו"ס לעניין סדרי דין ארצית הבטיחה להטמיעו, ואכן בתסקיר כיום יש שימוש רק במונח "זמני שהות".


בנוסף, גם הנהלת בתי המשפט שלחה לבקשתנו מייל לכל שופטי המשפחה בבקשה להשתמש במונח החדש. כיום אין שימוש במונח הישן והצורם "הסדרי ראייה" בפסקי הדין. גם לשכת עורכי הדין הוציאה בשנת 2015 באתרה הודעה בנושא. בבתי הדין הרבניים המונח שונה ל "הסדרי שהות".


מצורפת תשובתו של פרופ' אליעזר ריבלין, נציב תלונות הציבור על שופטים מיום 24.01.2016 אשר פונה בתשובתו, פעם נוספת, לשופטים ולהנהלת בתי המשפט בבקשה לדאוג להפסקת השימוש במונח "הסדרי ראיה" בקרב שופטי בתי המשפט למשפחה וכל שאר השופטים במחוזי ובעליון הדנים בדיני משפחה, ובמקומו להשתמש במונח "זמני שהות".


גם בדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2016 עלה הנושא כפי שנכתב באתר גלובס:


ליקוי מערכתי נוסף שנמצא הוא שימוש שגוי במונח 'הסדרי ראייה' בהחלטות שיפוטיות. בתלונה שהוגשה לנציבות נטען, כי יש להמיר את המונח 'הסדרי ראיה' במונח 'זמני שהות' לאור העובדה שלכל אחד מההורים זכות לקשר עם ילדו, ולכל ילד זכות לקשר עם שני הוריו. לדברי ריבלין, "ביוני 2016 הודיע מנהל בתי המשפט כי עיקרי החלטת הנציב בעניין השימוש במונח 'הסדרי ראיה' הועברו לידיעת שופטי העליון, וכן לנשיאי בית המשפט המחוזי, כדי שיעבירו אותה לידיעת השופטים הדנים בענייני משפחה".

אוגוסט 2018: הטמעת מונח חדש הוא לא דבר קל ובשטח יש עורכי דין ושופטים שעדיין מתקשים עם החלפת המונחים. פנינו פעם נוספת לנציבות תלונות הציבור על שופטים במספר תלונות על שופטים, והבאנו לכך שהנציבות הנחתה את הנהלת בתי המשפט להוציא לכל השופטים תזכורת לנושא. תשובה שהתקבלה על תלונה כנגד כבוד השופט פוגלמן.


תשובות נוספת מנציב תלונות הציבור על שופטים מחודש נובמבר 2018. בית משפט למשפחה כבוד השופט ויצמן. בית דין רבני.


תזכורת שפורסמה על ידי לשכת עורכי הדין ביום 31.03.2019:





זמני שהות ולא הסדרי ראייה

תשובת משרד הרווחה להטמעת המונח החדש "זמני שהות":


זמני שהות ולא הסדרי ראייה

לא עוד ביקורים אצל אבא

בן דוד פחות רשמי של המונח "הסדרי ראיה" הוא המונח "ביקורים" המופיע תכופות בתסקירי רווחה ובדיונים בבית משפט. ילדים "מבקרים" את או אצל האבא.


אבל מה בעצם המסר? את מי אנחנו מבקרים? אנחנו מבקרים חברים, ומבקרים במוזיאון, אנחנו מבקרים בספריה, ואצל קרובי משפחה. אנחנו בשום פנים ואופן לא מבקרים בבית שלנו עצמנו.


המסר להורים, ולילדים, הוא חד וברור: יש בית שבו חיים, ויש אבא, שפעם גר ממש איתנו בבית, ועכשיו רק מבקרים אצלו.


שוב יצרנו מעמדות מובהקים גם אצל ההורים וגם אצל נותני השרות מעצם השימוש במילה, והמסר הסמוי ממש לא מעודד "ידידות".


אם נאמץ את השימוש במילים זמני שהות, המילה "מבקרים" מתייתרת מאליה.


משפחה חד הורית?

המושג "משפחה חד הורית" אינו מתאים למקרים של הורים גרושים, כאשר לילד שני הורים חיים. בוודאי שאין להחילו על אחד ההורים בלבד ולהפכו ל"חד הורית".


בעבר אמהות גרושות הוגדרו "חד הוריות" – למרות שאבי הילדים עדיין חי, קיים וחלק מהמערך המשפחתי.


השימוש במילים "חד הורית" מעוות את המציאות ולמעשה מאיין לחלוטין את הורותו של ההורה האחר, לרוב האב, אם מבחינת תפיסה (שהרי הגדרה יוצרת מציאות), ואם מבחינה מעשית – לא רק בעיני האם והילד, אלא גם בעיני החברה כולה.


אמא גרושה/פרודה או אבא גרוש/פרוד אינם משפחה חד הורית, שהרי לילד שני הורים מוכרים בלי קשר לרמת האחריות ההורית של כל הורה. אין הצדקה שילד יגדל בידיעה שההגדרה של אמא שלו בחוק היא חד הורית.


מליאת הכנסת אישרה ביום (19.05.2014) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמנו והגיש ח"כ שטרית לשינוי שמו של חוק "משפחות חד הוריות" לחוק "סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי", כך שהמונח "הורה עצמאי" יחליף את המונח הישן והלא מתאים "הורה יחיד". לשון התיקון לחוק.


נדגיש שמדובר בשינוי מונח בלבד ואין בהצעת החוק משפחות חד הוריות (תיקון מס' 4) התשעד – 2014 כל פגיעה בזכויותיהן של אימהות באשר הן, אשר הוגדרו עד כה כ"חד הוריות", או את ההטבות שהן מקבלות.


לצערנו שינוי המונח בוצע רק בחוק העיקרי ובחוקים השונים, אך לא בתקנות (וכאלו יש רבות), כך שכיום חלק מהגופים אכן משתמשים במונח החדש אך חלקם עדיין משתמשים במונח הישן (למשל בטופס 101 של מס הכנסה).


כבוד השופט ויצמן מדבר באחת מפסיקותיו על העברת "מסר מחנך לקטין באשר לנוכחות של שני ההורים בחייו נוסף למתן תחושה נוחה יותר לכל אחד מההורים כי הורותו לא נפגמה או "הופקעה" על אף הפרידה מבן זוגו."


לסיכום:

מקבץ זה מצביע על יחס שונה כלפי כל אחד מההורים. מאחר ומילים יוצרות מציאות הרי שיש במונחים אלה כדי להשפיע מעצם השימוש בהם, בראש ובראשונה על הילד ועל יחסו לכל אחד מהוריו.


אז בואו לא נדבר על זה, אלא נדבר את זה.